חשיפה למסכים- כיצד נשמור על כך שהתנהגות שגרתית לא תהפוך להתנהגות סיכונית?

מאת : נירה ציפין- מנהלת השירות הפסיכולוגי החינוכי במועצת אורנית

מסכים הם כיום חלק בלתי נפרד מחיינו והשימוש הרב בהם חוצה שכבות גיל. המושג "זמן מסכים" הפך לנפוץ ושכיח בסדר היום של כולנו. משך צריכת המסכים השונים, בכלל ולצורכי תקשורת בינאישית בפרט, הולך וגדל. אנחנו חיים בעולם הפועל בקצב שינוי מהיר ביותר, תקופה בה -FOMO (פחד מהחמצה) שולט בנו והטכנולוגיות הופכות כל תגובה למהירה, קלה ורב שימושית ומאפשרות לנו להיות מעודכנים בכל רגע . אלו כנראה הסיבות שאנחנו אוהבים ותלויים במכשיר הנייד וכמעט לכל אחד כיום יש לפחות מכשיר אחד כזה וכמה מטענים כדי שלא יכבה לרגע.

לשימוש במסכים השפעות חיוביות רבות על חיינו. לצד זה, חשיפה מרובה ואינטנסיבית למסכים עלולה לפגוע בהתפתחות ואף להפוך להתמכרות שמחיריה רבים ומורכבים. מחקרים רבים מוכיחים כי ילד או מתבגר המבלה שעות רבות ביום מול מסכים )מחשב, טלוויזיה, סמארטפון(, עושה זאת על חשבון זמן חברתי, זמן קריאה, על חשבון פעילות גופנית ולעתים אפילו על חשבון זמני ארוחה ושינה. זמן המסכים נוגס בזמן הבינאישי ומתוך כך פוגע בפיתוח מיומנויות תקשורת ומיומנויות חברתיות.
מטרתנו כמבוגרים משמעותיים היא לפתח בקרב הילדים מודעות ומיומנויות לצריכה מותאמת של העולם הווירטואלי והרשת החברתית, יכולת וויסות ואיזון בין שימוש במסכים לבין מפגש פנים אל עם חברים ובני משפחה. חשוב לעזור לילדים ונוער לתמרן באופן מיטבי בין העולם הפיזי לבין העולם הווירטואלי, לברר לעצמם "מתי, למה וכמה" הם רוצים לבחור להשתמש במכשירי המדיה ועל חשבון אילו פעילויות הם עושים זאת. ההמלצה הרשמית בעולם בעניין זה היא כי החשיפה למסכים צריכה להיות הדרגתית לאורך שנות ההתפתחות. וכי כדאי לא לחשוף כלל תינוקות למסכים. עבור גילאי ביה"ס היסודי אין לאפשר יותר משעתיים ביום של חשיפה למסכים.
מומלץ להורים לבקר ולשלוט בזמן ובתכנים שילדיהם צופים במסכים השונים. מומלץ להורים להגדיר, לתקשר וליישם באופן אקטיבי קווי התנהלות ביחס לשימוש הביתי בכל סוגי המדיה. עבור ילדים צעירים חשוב לשקול מהו הגיל הנכון לאפשר טלפון אישי וכמו כן, מאיזה סוג הוא יהיה (האם הכרחי להתחיל בטלפון "חכם" למשל). חשוב מאוד להמעיט בשימוש בטלפון הנייד בסמוך להרדמות משום שהוא פוגע בפרק הזמן בשינה המכונה "שנת חלום" ובהפרשת הורמון המכונה מלוטונין החשובים מאוד לאיכות השינה ולהתפתחות הפיזית והשכלית.

בהתייחס לילדים גדולים יותר חשוב להיות עמם בשיח בנוגע למשך הזמן הנכון לבלות בצפייה במסכים ולהבהיר את ההגבלות שלכם בנוגע לעיסוק במסכים ואת הרציונל העומד מאחוריהן. חשוב גם לגלות עניין ומעורבות בתכנים הקיימים בטלפון או במחשב וכמו כן, להבהיר באופן גלוי כי אתם רוצים להגן מפני סכנות הקיימות ברשת. ניתן לעשות זאת על ידי אפליקציות המתריעות על תכנים לא מתאימים או על ידי מעורבות רציפה שלכם בתכנים ובאפליקציות שהילדים מעלים.
כמו כן, חשוב לקחת בחשבון כי הרגלי השימוש שלנו המבוגרים במסכים הם מודל החיקוי שאנו מעבירים לילדנו. לפיכך, מומלץ למשל, על הימנעות משימוש בטלפונים במהלך זמן איכות משפחתי, כגון ארוחות משפחתיות, אירועים משפחתיים וזמן משחק ושיחה ומומלץ להימנע ממצב בו טלוויזיה או מסך אחר פועלים ברקע באופן רציף שעות רבות ביום.
חשוב לדעת כי ניתן לאתר שינויים המרמזים על בעיית התמכרות למסכים.
הראשון הוא שינוי במהלך החיים השגרתי והתקין, גם אם השינוי הוא הדרגתי, בו הילד מפסיק פעילויות שנהג לעשות מחוץ לבית ומרבה לרצות להסתגר בחדרו עם מסך.
השני הוא הופעתן של הפרעות באכילה ובשינה, בייחוד ויתור על שעות שינה ועל ארוחות לטובת זמן במחשב או מול מסך. שינוי נוסף הינו שינוי בתפקוד הרגשי והחברתי. ביטויים של קוצר רוח וסבלנות, אי-שקט ומוטיבציה ירודה לעסוק ולהביע עניין בעיסוקים אחרים. מבחינה תקשורתית נראה חוסר חשק לפתח שיח, מענה מצומצם על שאלות ואף התנהלות מתחמקת של הסתרת מידע. מאפיין נוסף הינו קשיים חברתיים. המכורים למסכים מאופיינים בקשיים חברתיים, בין היתר על רקע אובדן העניין במעגלים האחרים בחייהם (לימודים, חוגים, חברים). ככל שההתנהגות מחמירה, כך גם גוברת ההימנעות מאותם מעגלים. לעיתים קיימת כיווניות הפוכה וילד שמתקשה למצוא את מקומו החברתי מוצא את מקומו בחיים הויראטואלים, אך הדבר אינו מהווה עבורו פתרון למקור לקשייו. במידה וסימנים אלה קיימים מומלץ לפנות לייעוץ עם איש מקצוע, פסיכולוג ילדים או פסיכיאטר.

המסכים הקלו והנעימו את חיינו מהרבה בחינות והם כאן כדי להישאר. לצד זה, ישנן גם השלכות שליליות למשיכה שלנו למסכים. לכן, חשוב כי הורים יהיו מודעים לכך שיש להם תפקיד חשוב להיות מעורבים, לכוון, להדריך ולהגביל את השימוש של ילדיהם במדיה ולראות שהם מצליחים לאזן בינה לבין תחומי חיים אחרים כגון חברויות וקשרים בין-אישיים, תחביבים ופעילות ספורטיבית. דוגמא אישית שלנו המבוגרים חשובה מאוד בנוגע לצריכה נכונה של מסכים. נכון כי מעורבות ההורה תשתנה בהתאם לגיל הילד, בגילאים הצעירים ניתן באופן אקטיבי למנוע או לצמצם את החשיפה בעוד שבגילאים בוגרים יותר דיאלוג פתוח על הנושא הוא יעיל ונכון יותר.
ולסיום, חשוב לזכור כי למרות המשיכה העצומה של כולנו למסכים והקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לשקוע ולהעביר זמן רב בהם- אין תחליף לקשר אנושי, למשחק של הורה עם ילד, לטיול או פעילות באוויר הצח. אלה הדברים שייצרו את הזיכרונות המשמעותיים של ילדכם.

אורנית מצטרפת ל 600 בתי ספר יסודיים ברחבי הארץ שמקדמים את מיזם ההורים "תנו לגדול בשקט"

דחיית גיל השימוש בטלפון חכם ורכישה קבוצתית של טלפון בטוח (דור 2 ללא גלישה וללא ווטסאפ).
המהלך הוא חלק מפרויקט ישובי ליצירת מרחב בטוח ברשת לגילאי 6-11,

ומטרתו מניעת הבריונות ברשת וצמצום ההתמכרות למסכים. המיזם שהגיע מתוך "השטח"

הוא למעשה הפעם הראשונה ששלושת הנהגות ההורים בבתי הספר היסודיים באורנית משתפות פעולה,

וומובילות מהלך ביחד עם מנהלות בתי הספר מחלקת החינוך באורנית והמחלקה לביטחון קהילתי במועצה שתתקצב את הפרויקט ותתמוך בו .
אנו מקווים באמצעות המיזם לייצר נורמה חדשה לרכישת טלפונים ניידים בכיתות הנמוכות בבתי הספר היסודיים שבה "טלפון ראשון הוא טלפון בטוח".